רייקות

במובן הישן

במובן הישן רייקות היא תחושה שמשהו נלקח ממני, משהו חסר בי ואני מאמינה למחשבה שאני חסרה. זו תחושה של חלל פנימי חשוך וחסר חיים.בעולם הישן ריקות נתפסת ההפך מיצירתיות ומחיות. זה מרגיש שאין בתוכי תנועה של חיים, שאיני חלק מהעולם, שאיני יכולה לחוש רגשות במיוחד לא רגשות של אהבה וסימפטיה.

המציאות שנוצרת מן ההבנה הזו של ריקות היא, שכשאני מרגישה ריקה, אני מאמינה שאני  לא שווה.שאין לי את מה שצריך כדי להתקרב לאנשים או לאפשר שיתקרבו אלי, כי הרי אין לי מה להציע.  כול פעולה דורשת הרבה מאמץ ורוב הזמן אתהלך בעולם בעייפות ובתחושת נפרדות מעיקה.

במובן החדש והמתחדש

רייקות היא חלק מתנועת החיים השלמה. היא מצב שלם ומלא ביופי. ריקות אינה ההפך  ממלאות אלא רק צידה השני  והן שלובות בהוויה אחת.  תחושת הריקות מאפשרת לי להתבונן בעצמי נטולת דרמות ורגשות סוערים.  אז אני נוכחת שריקות היא מצב של ברכה, כי אין יותר סיפורים לספר. הריקות מאפשרת לי לראות התרחבות אין סופית, ללא גבול או מחסום. אז אני נוכחת בטבעי השקט, המלא בעצמו וכולו שופע יצירתיות ואהבה רוטטת. אז מתאפשרת ראייה כי מעולם לא הייתי ריקה.

“כדי להגיע שמה, להגיע למקום שהינך, להגיע ממקום שאינך, עליך ללכת בדרך שאין בה שיכרון חושים”

לעיון נוסף – ערכים קשורים

טוטאליות, שלם, כאב, לבד, בדידות