שיפוט

במובן הישן

שיפוט הוא הסקת מסקנה לגבי אדם או מצב, שמצביעה על עובדות, על מה שבאמת קורה, על כל מה שבאמת קורה, על המציאות היחידה.

שיפוט במובן הישן הוא השוואה, לפלס או לאמת מידה, שהאדם השופט מניח שהיא האמיתית, היא האחראית והיא היחידה הראויה.

השיפוט מניח, שההשוואה הזו תכניס את הדברים לסדר, תמנע כאוס ותיצור וודאות וביטחון. היא תמנע סטיות, חריגות וסכנה.

במובן החדש והמתחדש

שיפוט במובן החדש …איננו.

שיפוט מניח שהעולם ידוע ,הסדר הוא אחד ויחיד והוא תנאי לשלומם בטחונם ואושרם של בני האדם, ושעל אדם אחראי וחברה ראויה לשאוף לסדר הזה תמיד ולתקן מידית כל חריגה ממנו.

העולם שאיננו המצאה של מחשבתם של בני האדם אלא זה שהוא טבעם של הדברים, יודעת שאת האמת לא ניתן לתפוס על ידי השכל והיא בוודאי לא נמצאת בתוך סדר כלשהו שהמציאו בני האדם. אנרגיה עצומה, יפה מעבר לכל תאור וחכמה בחכמה המניעה את הכל, היא זו הבאה לביטוי בכל צורה ובכל מקום. לכן, כל צורה וכל מקום הם עולם אינסופי ושער לידיעה מזוככת יותר של האמת. אין טעות. אין סטייה. משום שאין פלס. כל מקום הוא המקום.

” לעיתים, זה לא שאתה נעשה שמן יותר, אלא שפתח הדלת נעשה משוום מה צר יותר ואז פשוט כדאי לא לעבור דרכו”

לעיון נוסף – ערכים קשורים

התנשאות, וודאות, בשבילי, זיוף, כבוד