שקט

במובן הישן

שקט במובן הישן הוא ההיפך מרעש. זהו מצב בו אין הפרעות, אין טלטלות ולא נדרשת בו תשומת לב לבעיות ולפתרונן. שקט נחשב למצב נחשק להקל על העומס, לבטח את הבחירה.
לשקט הזה יש מחיר כי הוא מתרחש כאשר אני מזיזה או מסלקת את גורמי הרעש ונשמרת לא לבוא במגע איתם שוב. עושי הרעש הופכים להיות ״הצד האחר״ וישנה התנגדות אליהם ואפילו דחייה ממשית.

חיים מתוך תפיסה שכזו, יוצרים חיכוך בין מבקשי השקט לעושי הקולות והרעשים, ישנם במשחק כזה מנצחים ומפסידים והמשחק הוא של או-או. פחד, התנגדות, חיכוך וכאב נמצאים בשפע.

במובן החדש והמתחדש

אין אפשרות לדבר על שקט
כי שקט הוא לא דבר.
שקט הוא מה שאיננו דבר,
איננו קרוי בשם ,
ואיננו משהו לאחוז בו
או לעזוב אותו.

שקט
זה
מה
שלא
קיים
כתנועה
או
שם עצם.

אפשר
רק
לרמז
עליו

או
לשיר
עליו,
או
לו.

או
להעיד
עליו.
לשים
אליו
לב.

אבל
ברגע
שאקרא
לו
בשם
השקט
הופך
לצד
במשחק.

למשהו.

“מה צריך לעשות כדיי לקבל קצת שקט ?!”

לעיון נוסף – ערכים קשורים

דממה, זרימה, התמסרות, קבלה, שיעמום