תום

במובן הישן

במובן הישן תום מתקשר למישהו שלא בדיוק קורא את המציאות, לפעמים יפה נפש ולפעמים קצת כהה חושים ולא ממש מתמצא. אנשים תמימים נתפסים כלא מוצלחים, ככאלה שאפשר לעבוד עליהם בקלות, לרמות אותם .
במובן הישן, אבל הרווח, תום נתפש הפוך מאדם שמבין עניין, מכיר את הכוחות הפועלים ואת השחקנים על המגרש ויודע להשפיע ולהשיג תוצאות.
במובן הישן, אבל הרווח, תום נתפש איטי משהו, מהסס אולי, מתאים רק למי שיכול להרשות לעצמו או לאסטרונאוטים, שאין להם ברירה. הם פשוט לא מאלה שמשתלבים. לא מאלה שיובילו. לא מן המנהיגים.

במובן החדש והמתחדש

תום במובן המתגלה, הוא האצילות שקורנת מאדם, שזוכר את טבעו האמיתי, יודע שהכל אחד והוא מהלך בעולם בשלווה שמברכת ורואה את החסד בכל אדם ובכל התרחשות.
תום במובן המתגלה, הוא היופי שבלהיות ילד, גם אחרי שכאבת והתאכזבת, גם אחרי שראית את הפחד והכאב, את השקר והנפרדות. תום הוא אמונה אינסופית באחדות, בטבע ביקום.
תום במובן המתגלה, רואה כל רגע כעולם של יופי ונענה להזמנה לומר כן ולהיות זה.

כשאנו חיים את החיים בתום כל רגע הוא פלא חדש ומתחדש, אין ידוע , אין צפוי, יש רק את היש וכל שנותר הוא להתהוות.

“והנה שוב נגלה הפלא, ובתוכו אני נשתף”

לעיון נוסף – ערכים קשורים

ילדים, אמת, זרימה, קלות, להיות אחד